הנצחת בעלי חיים נעשית בדרכים שונות ומגוונות, והופכת יותר ויותר למקובלת ומיושמת בחברה ובעולם. הצורך לשמור על הקירבה, על המודעות והזיכרון לקשר ולאהבה עם חיית המחמד, באופן מוחשי ופיסי, עוזר בלנחם, בלקבל ולהשלים עם האובדן של חיית המחמד, ומאפשר הרפיה מהכאב שבאובדנה.
הנצחת חיית המחמד, בצורת אנדרטה או בצורת פריט פיסי אחר המכיל דבר מה השייך לה, משאיר חותם לקשר בינה לבין בעליה, מוקיר אותה, את חייה ואת האהבה שרכשה ושרכשו לה.
הקירבה הפיסית למוצר פיסי שמנציח אותה עוזר להתגבר על הכאב ומאפשר סוג של קירבה אליה, גם לאחר מותה.
מספר מחקרים בדקו את הקשר והקרבה שבין אדם לחיית המחמד שלו, ומצאו, כי כאבו של אדם שהיה קרוב לחיית המחמד שלו באובדנה, יכול להיות כה חזק ומשמעותי, ממש כמו אובדן של אדם קרוב.
בחלק מהמקרים אף נמצא, כי עומק וגודל הכאב שחווה אדם עם מותה של חיית המחמד האהובה שלו אף עולה על הכאב שבאובדן אדם שקרוב לו.
במצב זה ההתמודדות עם אובדן חיית המחמד אפילו קשה יותר בדרך כלל, כיון שהאדם מלווה גם בתחושות אשמה חזקות, מעצם העובדה שצער מותה של חיית המחמד שלו חזק מהכאב שבאובדן של אדם.
מחקרים שבדקו אנשים מבוגרים שמגדלים חיית מחמד מצאו כי הם חשופים לסיכון גבוה יותר בפגיעה נפשית משמעותית עקב מות חיית המחמד שלהם, שכן עבור קשישים רבים, חיית המחמד שלהם היא הסיבה העיקרית לקום מהמיטה בבוקר.
שגרת החיים שלהם מתמקדת בטיפול בחיית המחמד שלהם – האכלה של חיית המחמד, משחק, נסיעה, הליכה לצורך טיול או עשיית צרכים של חיית המחמד – כל אלה הם חלק מהלו"ז הקבוע והאהוב של הבעלים של חיית מחמד המבוגר, שבעצם היטיב עם אותו אדם מבוגר ומילא את יומו באהבה טיפול וחיבה, והסחות דעת מהטרדות היומיום.
עדיין בימנו, ברוב הפעמים, קיים חוסר לגיטימציה מצד החברה להתאבל אובדן חיית המחמד האהובה.
לרוב האנשים קשה לקבל ולהשוות את מעמדה של חיית המחמד, ככל שהיא קרובה לאדם, כמעמד של אדם. והדבר מתבטא בחוסר הבנה על הכאב שבאובדן ואף בזלזול בבעלים שחש כאב באובדן חיית מחמד.
חוסר התמיכה וההבנה מצד החברה והסביבה הקרובה מונעת מהבעלים את התמיכה החברתית החיונית כל כך שיש בדרך כלל, עם אובדן של אדם.
יוצא, שדווקא אנשים שכואבים את אובדן בעל החיים בצורה קשה וכואבת כל כך, לא יכולים להתאבל עליה ולקבל תמיכה אמיתית ומלאה מצד הסביבה והחברה.
במקרים כאלה, הבעלים עשוי להסתיר את כאבו מיתר בני המשפחה או מחבריו ולהימנע מלהביע את כאבו ולהתאבל בעקבות פחד מדחייה, לעג או סטיגמה מצד אנשים אחרים.
חוסר התמיכה וכמות האנרגיה המושקעת על ידי הבעלים כדי להסתיר את הכאב ולמנוע מלבטא את הכאב פוגמת בתהליך האבל וגורמת לו להיות קשה מנשוא.
תהליך ההתאבלות הוא תהליך חשוב בהשלמה עם המוות ועם האובדן.
בארץ, כשאדם נפטר אנחנו קוברים אותו, יושבים עליו שבעה בבית המשפחה, ועולים לקבר פעם בשנה. אנחנו נפרדים, נזכרים, מתפללים ואבלים. יש תהליך מובנה להתאבלות וההתמודדות עם האובדן – תהליך שקיים כדי לתמוך ולעזור לשאת את הכאב ולהשלים עימו.
אין הדבר שונה כשאנו מאבדים את חיית המחמד שלנו. נכון יהיה לתת לגיטימציה, מקום להיפרד ולהשלים עם האובדן שלה, להוקיר את הקשר שלנו איתה ולהנציח את זכרונה.
מהות ההנצחה, היא השלמה עם המשך החיים ללא הגוף הפיסי של המנוח. החיים נמשכים לצד הרוח של המנוח, בצורה אחרת.
התגובות הרגשיות וההתנהגותיות של שמירה על קשר עם חיית מחמד שנפטרה, מתוארת אף היא בספרות מקצועית ובמחקרים שנעשו והיא מומלצת על ידי מטפלים שעוזרים לאבלים לעבד את האובדן ולהשלים עם תהליך האבל.
הקרבה לדבר מה של חיית המחמד האהובה, הלגיטימיות בהתאבלות עליה, העלאת זיכרונות, הנצחת הקשר איתה וההוקרה על התקופה היפה שבה היתה איתנו, כל אלה מקלים על הכאב ועוזרים לנחם את הבעלים.
כיום, הציבור יותר ויותר מודע ופתוח לשינויים המתרחשים במגמת הפתיחות לתקשורת עם בעלי חיים.
זה ניכר במספר העצום של החנויות לחיות מחמד, במגוון המוצרים שיש להן, בשיח שלנו אל בעלי החיים ולראיית חיית המחמד כחלק בלתי נפרד מהמשפחה.
חיות המחמד נותנות לנו המון מעצם הימצאותן בקירבתנו, ואין ספק שמעמדן אינו צריך להיות שונה ממעמד בן משפחה בדמות של אדם.
מצויות אפשרויות רבות להנצחת חיית המחמד האהובה שלנו שהלכה לעולמה.
קונקריטה - סטודיו למוצרים מבטון בעבודת יד, מציע בין היתר, קולקציית מוצרים שמעוצבים בהשראת חיית המחמד של הלקוח, ואשר מקדשת את הקשר שבין האדם לחיית המחמד שלו.
המטרה של המוצרים בקולקצייה "במיוחד לחיות מחמד" היא להמחיש בצורה פיסית, מוחשית ואמיתית את הקשר המיוחד שלנו עם החיות שאנו מגדלים ולהוקיר את הקשר המיוחד והאהוב הזה בצורה מוחשית.
מדובר במוצרים מבטון, המתאימים לבית ולגינה - כגון תמונות ממוסגרות, מתלי קולרים, אריחים, אנדרטאות ואפילו פריטים לבישים כגון תכשיטים, והכל בהתאם לצרכי הלקוח ובהתאמה לחיית המחמד שלו ובהשראתה. המוצרים מכילים דבר מה ששייך לחיית המחמד כגון - תמונה, טקסט המתאר את שמה או את הקשר עימה, טביעת כף רגל, משחק ששייך לה, ואפילו שיער.
מגמה נוספת שמתפתחת בעולם, ושפופולרית יותר מקבורה במדינות מסוימות, היא השימוש באופרה (משרפה). פרידה באמצעות אופרה נעשית בד"כ באמצעות טקס במקום נבחר על ידי המשפחה, בשימור והנצחה של אותה נפש אהובה בבית או בכל מקום אחר שהוא קרוב למשפחה. המשפחה מקבלת אליה כד ובו האפר של המנוח. אותו היא בוחרת אפ לפזר או לשמור במקום כלשהו בביתה.
השימוש באופרה (משרפה) הוא תהליך מתפתח, שבא להקל עלינו מבחינה אקולוגית (הקבורה היא אחת הסיבות המרכזיות לזיהום הקרקע), מקל על המרחק (אוספים כד אפר והוא בד"כ מונח בבית המשפחה), ומביא איתו אפשרויות ויתרונות רבים נוספים.
ניתן גם ליצר תכשיט שמנציח את חיית המחמד האהובה. תכשיט הנושא את שמה של חיית המחמד או תכשיט המכיל דבר מה השייך לה, שהבעלים יכול לענוד ולהרגיש קרוב אליה בכל זמן ומקום.
אין ספק שמעמדן של חיות המחמד שלנו אינו צריך להיות שונה ממעמד בן משפחה בדמות של אדם. ועל כן הצורך בהנצחתם, בקבלה והשמה של תהליך התאבלות אמיתי עליהם, צריך להיות מקובל וזהה לתהליך התאבלות על מוות של אדם.
הנצחת בעלי חיים, בדרכים שונות ומגוונות הופכת יותר ויותר למקובלת ומיושמת בחברה ובעולם. הצורך לשמור על הקירבה, על המודעות והזיכרון לקשר ולאהבה עם חיית המחמד, באופן מוחשי ופיסי, עוזר בלנחם, לקבל ולהשלים עם האובדן של חיית המחמד, ומצליח לשחרר את הכאב מאובדנה.
הנצחת חיית המחמד, בצורת אנדרטה או פריט המכיל דבר מה השייך לה, משאיר חותם לקשר בינה לבין בעליה, מוקיר אותה, את חייה ואת האהבה שרכשה ושרכשו לה.
הקירבה הפיסית למוצר פיסי שמנציח אותה עוזר להתגבר על הכאב ומאפשר סוג של קירבה אליה, גם לאחר מותה.